אלימות כלפי נשים מתקיימת בתוך ומחוץ למשפחה. בזמן הקצר העומד לרשותי אשתדל להתמקד בעיקר בהיבטים שונים של אלימות בתוך המשפחה – בעיקר מכיוון שאלימות זאת היא מתמשכת ובמקום האמור להיות הבטוח ביותר לאשה, ביתה הפרטי.
כיום נהוג לדבר על כ-200,000 נשים מוכות החיות בחברתנו. נתונים אלו אינם לוקחים בחשבון את החברה הערבית ואף לא את אוכלוסיית העולים החדשים מחבר העמים ומאתיופיה. נתונים מספריים מארה”ב מצביעים על כך כי המספרים הרבה יותר גבוהים מן האומדן הנ”ל. אך גם בהתייחסות למספרים אלה, יש להבין שלמעלה מחצי מיליון ילדים גדלים במעגלי אלימות וחשופים לקרבנות ישירה או עקיפה גם הם. אלימות כלפי נשים כוללת אלימות מילולית, כלכלית, נפשית, מינית ופיזית. אלימות פיזית עלולה להסתיים ברצח. בשנת 1998 נרצחו 24 נשים בידי בן משפחה או חבר לשעבר. הסטטיסיקה אינה קובעת כמה בני משפחה נרצחו במהלך ניסיון להגן על בת, אחות, גיסה. כמו כן את הבנים ההורגים את אבותיהם בניסיון נואש להגן על חיי אימותיהם (שוקי בסו, חדד). היא גם אינה מציינת כמה נשים התאבדו כתוצאה מאלימות או מתו מסיבות לא ברורות בנופלן לבאר, נשרפו מפרימוס, וכו’. מכלל הנשים המגיעות למקלטים שאני מנהלת, אחוזים ניכרים מדווחות על ניסיונות אובדניים, ולעתים אף ניסיונות חוזרים ונשנים.
האמריקן מדיקל אסוסיאיישן מעריך את מספרן של הנשים המוכות ב-22% עד 35% מכלל הנשים המגיעות לחדרי מיון, וכ-23% מהנשים בהריון המגיעות לטיפול בקליניקות. בנוסף לפגיעות כמו המטומות בפנים ובעיניים, אף שבור ושיניים ולסתות שבורים, יש לדעת שפגיעות רבות הן בגפיים, במכשירים קהים ובסכינים. יש לחפש על שדי האשה, בטנה, אברי מינה סימנים לחבלות, שריפה בסיגריות, קרעים ועוד. כמו כן סימני טביעות אצבעות סביב צוארה של האשה ניכרים מספר ימים לאחר ניסיון חניקה, לעתים כולל פגיעה במיתרי הקול.
באשר לפגיעות בנשים הרות:
נשים רבות שהיו במקלט דיווחו על הפלות “עצמוניות” לאחר שהוכו בשלבי הריון שונים. במחקר מתמשך שערכה ד”ר בריט מטרונדהיים בנשים מוכות בעירה, התברר כי בממוצע משך ההריון של נשים מוכות קצר ב3- שבועות ומשקל הלידה של הילודים נמוך ב-10% מזה של ילודים של נשים שלא הוכו במהלך הריונן. הפגיעות בעוברים רבות ומגוונות משיתוק מוחין, פגיעות בגולגולת ובלב, בכבד ובטחול ועוד. תפקיד המיילדות הוא לאתר ולדובב נשים הנראות כקורבנות ולדווח לעובדות סוציאליות שלהן התמחות מיוחדת להמשך העזרה בבית החולים. בכל חדר לידה ובחדרי השרותים במחלקות נשים ובחדרי מיון יש לדאוג לחומר הסברתי וסטיקרים המכוונים אשה לכתובות לעזרה.יש להקפיד להרחיק מהמקום בן זוג או בן/בת משפחה שאינם מאפשרים לאשה לדבר ביחידות עם צוות המחלקה.
אונס לאחר לידה פחות נדיר מאשר ניתן להעלות על הדעת… אשה החוזרת לבית חולים לאיחוי תפרים, קרוב לודאי שנאנסה ותתבייש או תפחד להודות בעובדה זו. יש למצוא את הדרך הנינוחה לאפשר לה לדבר או להפנותה לגורמים שיעזרו לה מחוץ לבית החולים.
אשה מוכה היא אשה החיה בטרור מתמשך, עם איומים לפגיעות בחייה ובחיי הילדים או בני משפחה אחרים. לעתים היא סובלת מהתמכרויות לאלכוהול, סמים ובעיקר תרופות הרגעה. הטיפול באשה המוכה ובמניעת התופעה חייב להיות רב מערכתי עם גורמים תוך וחוץ ממסדיים. האלימות במשפחה היא נושא הנוגע לכולנו, נשים וגברים, בוגרים וילדים, אנשי מקצוע וסתם שכנים. יש להשקיע מחשבה, רצון ואמצעים כדי להתמודד עם התופעה הקשה ולנסות לצמצם את מימדיה. כי האלימות פורצת מן הבית האלים לבית הספר ולרחוב, לכביש ולמגרש הכדורגל ואת פירותיה הבאושים קוצרת החברה כולה.