דאגה לרווחת העובדים היא נושא חשוב ומרכזי למעסיקים רבים. ישנם מגוון תנאים וגורמים שמשפיעים על איכות חייהם של העובדים במקום עבודה, ומשפיעים על שביעות רצונם ויכולתם להיות מקצועיים ומצליחים בתפקידם: תנאי שכר, התפתחות אישית ומקצועית, היחסים בין הצוות ובין העובדים למנהלים, תמיכה והערכה ועוד.
אני רוצה להאיר זרקור על נושא האלימות נגד נשים, נושא שפחות מדובר עליו במקומות עבודה. הנושא לעיתים שקוף ומתרחש בזירה אחרת לחלוטין, הרחק ממקום העבודה, השפעתו לעיתים אינה נראית לעין אך היא נוכחת מאד ויש לכך השפעות מרחיקות לכת, ישירות ועקיפות שניתן להפחיתן באמצעות מודעות ורכישת כלים להתמודדות.
יתכן שבשלב הזה של הקריאה תחשבו מה זה קשור אלינו? לא רלבנטי לעסק שלי, לא אצלנו, מה הקשר בין אלימות במשפחה למקומות עבודה? הנתונים חד משמעיים ומראים אחרת. אלימות נגד נשים היא בעיה חברתית הפוגעת באחת מכל ארבע נשים בישראל, ועל כן ניתן להסיק כי בכל מקום עבודה יועסקו נשים וגברים אשר חיים במציאות אלימה בביתם.
עפ”י ארגון הבריאות העולמי (WHO) אלימות נגד נשים היא מגיפה ויש לה השפעה שלילית על בריאותה הנפשית והפיזית של האישה, דבר היכול לגרום לפגיעה באיכות החיים, לאובדן ימי עבודה, אובדן ריכוז, אובדן פרודוקטיביות בעבודה ואבדן הזדמנויות. עפ”י המרכז לבקרת מחלות בארה”ב (CDC) עלות אובדן פרודוקטיביות בעבודה מוערכת ב 727.8 מיליון דולר, ואובדן 7.9 מיליון ימי עבודה בתשלום בכל שנה. נתונים אלו שווי ערך ל-32,114 משרות במשרה מלאה!
מהי אלימות נגד נשים?
מדובר בתופעה חברתית חמורה המשפיעה על משפחות, מקומות עבודה וקהילות ברחבי העולם וכך גם בישראל. זוהי התנהגות פוגענית, סמויה או גלויה, הנעשית במסגרת הבית, לרבות אלימות פיזית, כלכלית, רגשית או מינית, או צורות אחרות של מניפולציה ושליטה פסיכולוגית. מדובר בבעיה נרחבת המשפיעה על כל שכבות האוכלוסייה, היא חוצה מגזרים ומעמדות סוציואקונומיים, ויש לה השלכות קשות וארוכות טווח על הקורבנות ובני משפחותיהם. כאמור, אלימות במשפחה היא בעיה נפוצה (1 מתוך 3 נשים! עפ”י האו”ם וארגון הבריאות העולמי) שעלולה להיות בעלת השלכות שליליות על מקום העבודה, לרבות עלייה בהיעדרויות, ירידה בתפוקה, עלויות גבוהות יותר של שירותי בריאות וסיכון מוגבר לאלימות במקום העבודה.
בניגוד לדעה הרווחת, השפעתה של אלימות נגד נשים חורגת מגבולות הבית כאשר יש לה היבטים אתיים, כלכליים, בריאותיים ואחרים. אלימות בבית משפיעה לרעה על מקום העבודה של נפגעת האלימות, כאשר מתמודדות רבות עם אלימות בביתן נאבקות על מנת לשמור על מקום עבודתן או על ביצועיהן בעבודה עקב החוויה הקשה שהן עוברות. עובדת שחווה אלימות בביתה לרוב לא תספר על כך, אך לנו כמנהלים ועמיתים לעבודה קיימת היכולת האישית לשים לב לסימני אזהרה ואגב כך לסייע לנשים לצאת ממעגל האלימות ולהעניק תמיכה וליווי תוך שמירה על פרטיותה של העובדת.
כאמור, ההשפעות הישירות על מקום העבודה משמעותיות. קורבנות לאלימות בביתן עלולות לחוות פגיעה פיזית, פגיעה נפשית ורגשית, לדרוש חופשה לצורך טיפול רפואי, להעדר מהעבודה בשל דיונים בבתי המשפט וכיו”ב. היעדרות היא תוצאה נפוצה עבור קורבנות של אלימות במשפחה, המובילה לירידה בתפוקה, עלויות רפואיות ואפשרות לדין משמעתי עקב היעדרות. בנוסף, אלימות במשפחה יכולה להשפיע גם על מקום העבודה עצמו (העובדים, האוירה וכו’).
ההשפעות של אלימות במשפחה על מקום העבודה יכולות להיות גם עקיפות. עובדים שחווים אלימות במשפחה עשויים שלא להתרכז בתפקידם בעבודה, מה שעלול להוביל לירידה בביצועיהם ובתפוקה. עמיתים לעבודה עשויים גם להידרש לעתים לכסות על היעדרויות נפגעות האלימות או לעבוד יותר שעות נוספות, מה שעלול להוביל לשחיקה קורבנות לאלימות בביתן עלולות להרגיש נבוכות ולהתבייש לחשוף את התמודדותן עם סטיגמה במקום העבודה. כתוצאה מכך, התרבות והיחסים במקום העבודה עלולים להיפגע.
השפעת האלימות במשפחה על מקום העבודה מורכבת ורבת פנים. חלק מהדרכים לחולל שינוי ולמגר את תופעת האלימות במשפחה בחברה הישראלית כוללות העלאת מודעות והקניית ידע בתחום האלימות במשפחה במקומות עבודה במטרה לסייע בזיהוי, איתור ודרכי פעולה למען נשים, גברים וילדים נפגעי אלימות, הטמעת ערכים של אי אלימות, סובלנות, שוויון וכבוד בתוך המשפחה.
כיצד יוכל מקום העבודה לסייע?
רונית רוזנפלד שופטת (בדימוס) של בית הדין הארצי לעבודה וחברת הועד המנהל בעמותת ל.א. לאלימות נגד נשים : “מקום העבודה משמש “בית” לעובדות ולעובדים במובנים רבים. במקום העבודה הם מבלים חלק ניכר מזמנם, לו הם מקדישים ממרצם, בו באים לידי ביטוי כישוריהם המקצועיים. סביבת העבודה מוכרת להם, ולא פחות מכך, היא זו שרואה ומכירה אותם. מקום העבודה, שהוא סוג של בית, יכול להיות המקום הראשון שבו יבואו לידי ביטוי סימני המצוקה של מי שנפגעות ונפגעים מאלימות במשפחה. חשוב מאד שאנו במקומות העבודה נבין ונכיר את הסימנים, חשוב שנדע לתת יד, לסייע ולכוון. בסופו של יום, המאבק בתופעת האלימות במשפחה הוא מאבק של כולנו”.
הירתמות של המעסיק להעלאת המודעות למאבק באלימות נגד נשים הינה בשלושה תחומים מרכזיים:
- שמירה על אפקטיביות של העובדים ורווחיות הארגון: כפי שצוין, ישנן עלויות רבות להתעלמות מבעיית האלימות במשפחה במקום העבודה הכוללות בין היתר היעדרות, פרודוקטיביות נמוכה יותר ואיומים אפשריים על שלומם של עובדים אחרים.
- רווחת העובד ואחריות חברתית תאגידית: תפיסת הנושא כחלק מרווחת העובד שיש לדאוג לצרכיו במקום העבודה ומחוצה לו מייצרת מרחב ארגוני מיטיב.
- יצירת סביבת עבודה בטוחה ובריאה: חברות עשויות לשקול הפעלת יוזמות פרואקטיביות כגון: הקצאת משאבים, קידום מפגשי הדרכה במקומות העבודה המתמקדים במניעה, ניהול ותגובה לאלימות במשפחה. בכך, מעסיקים יכולים לצמצם את ההשפעות של אלימות במשפחה על מקום העבודה ולהגן על העובדים.
ישנם סימנים רבים שיכולים להעיד שאישה נמצאת במערכת זוגית אלימה כאשר להעלאת המודעות כמו גם לדרכים להתמודד עם התופעה ישנה חשיבות לאין שיעור.
לבוש או איפור המסתירים פציעות, ריבוי שיחות מצד בן הזוג ואובססיה המלוות באי שקט ופחד, חוסר ריכוז, מצבי רוח קיצוניים, חשאיות / הסתרה ועוד, הם דוגמאות לסימנים שניתן לשים אליהם לב באמצעות העלאת מודעות אך לא רק.
דוגמא לחשיבות של הירתמותם של מקומות העבודה למאבק באלימות במשפחה ניתן למצוא בעדותה של ס’, אישה נפגעת אלימות במשפחה אשר מתארת בפודקאסט של עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים ‘אמיצות מן הכלל’ כיצד מודעות וקמפיין במקום עבודתה שינה ואף הציל את חייה:
“הוא אמר לי ‘אני אהרוג אותך, יש לך מזל שלא הרגתי אותך עדיין’ ושם נדלקה לי נורה אדומה, להרוג? אבא שלי עשה את זה, זה לא רחוק ממני. דיברתי עם הבת שלי שאמרה לי לברוח ובאותו היום הייתי בעבודה בסופר פארם, היה קמפיין שעד אז לא שמתי לב אליו, השלטים היו מולי ולא ראיתי אותם ופתאום אני קוראת את הסימנים לאלימות ועושה וי על כולם, ובשלט כתוב שאם יש אפילו סימן אחד את בסכנה. אמרתי לעצמי ‘הלך עלי’ והתקשרתי למספר לסיוע, כבר למחרת פגשתי את הרווחה ומשם לקחו אותי למשטרה ולמקלט. הקמפיין הזה הציל אותי באמת”.
לסיכום, ההשפעה של אלימות במשפחה מגיעה אל מעבר לדלת הבית ועלולה להיות בעלת השפעות ישירות ועקיפות על מקום העבודה. מעסיקים יכולים לסייע ואף להציל חיים באם ינקטו באמצעים ברגישות, זהירות ובכבוד על מנת לתמוך בעובדות שנפגעו מאלימות בביתן ובכך אף יצמצמו את ההשלכות השליליות ויקדמו תחושת מוגנות ורווחה לכלל העובדים.
מעוניינים לקבל כלים להתמודדות עם מקרים של עובדות שחוות אלימות בבית?
לסיוע, הכוונה ותמיכה כיצד לסייע לעובד/ת במצוקה החווה אלימות בבית, ניתן לפנות באופן אנונימי, 24/7 ובכל השפות לקו החירום שלנו 6724*.
עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים שהוקמה בהרצליה בשנת 1977 ע”י כלת פרס ישראל הגב’ רות רזניק במטרה לסייע לנשים וילדיהן הסובלים מאלימות במשפחה ולאפשר להם יציאה לחיים חדשים על ידי הענקת מקלט, טיפול מקצועי, פתרונות להכשרה מקצועית וכלים לקראת עתיד עצמאי ללא אלימות. העמותה הביאה למהפך במודעות החברה הישראלית לתופעת האלימות במשפחה.
