הגזלייטר - כלי מבוסס בינה מלאכותית AI

לזיהוי ומניעת גזלייטינג במערכות יחסים

הכלי המבוסס על בינה מלאכותית (AI) מדמה אדם המפעיל אלימות רגשית ופסיכולוגית ‘גזלייטינג’ כלפייך בשיחת צ’אט.
מטרתו של הכלי היא לדמות שיחה בה מופעלות מניפולציות פסיכולוגיות אשר יאפשרו להבין לעומק את התופעה והאם את מזהה את עצמך כמי שסופגת אלימות מסוג זה, בסיום, באם תבחרי בכך ינתן משוב והסבר על סוגי המניפולציות השונות.
הגזלייטר נוצר ופותח בשיתוף פעולה של מיקרוסופט ישראל, מכון המחקר והפיתוח “השלישי המלאכותי” ועמותת לא. לאלימות נגד נשים.

מהו גזלייטינג?

גזלייטינג הוא סוג של מניפולציה פסיכולוגית שבה אדם מנסה לגרום לאחר לפקפק בתפיסת המציאות שלו. תופעה זו מופיעה במגוון מערכות יחסים, כולל בין בני זוג, משפחה, חברים, וגם במסגרות עבודה. בגזלייטינג, התוקף מכחיש עובדות, משבש את זיכרונותיו של הקורבן, ומשתמש בטקטיקות של שקר, הכחשה ועיוות המציאות כדי לגרום לקורבן להרגיש מבולבל וחסר ביטחון.

מקור המונח “גזלייטינג” הינו במחזה ובסרט “Gaslight” משנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, בו מוצגת דמות של גבר המנסה לגרום לאשתו להאמין שהיא מאבדת את שפיותה על ידי שינוי אורות הגז בבית והכחשה של השינויים.

גזלייטינג הוא תופעה נפוצה בעיקר במערכות יחסים פוגעניות. מחקרים הראו כי במערכות יחסים שבהן קיימת אלימות נפשית, גזלייטינג הינו מרכיב שכיח. לפי סקרי אלימות במשפחה, כ-48% מהקורבנות חוות צורה כלשהי של מניפולציה פסיכולוגית, כולל גזלייטינג.

מחקרים מצביעים על כך שגזלייטינג יכול להוביל לתסמינים של חרדה, דיכאון, ירידה בערך העצמי, ובמקרים חמורים יותר לפתח הפרעות פוסט-טראומטיות. בנוסף, נמצא כי רבים מהקורבנות אינם מודעים לכך שהם עוברים גזלייטינג. בשל המניפולציה הפסיכולוגית, הקורבנות מתקשים לזהות את ההתנהגות הפוגענית.

במקרה של סכנה מיידית יש לפנות למשטרה או אלינו. אנחנו זמינות עבורך באופן אנונימי לחלוטין 24/7 בקו החירום של העמותה *6724 או בצ’אט אנונימי באמצעות כפתור הפרפר.

חשוב לנו להדגיש שהשימוש בגזלייטר הינו אנונימי לחלוטין ולא נאסף שום מידע אודות המשתמשות.

דוגמא לשיחה עם הגזלייטר

הסיטואציה

איתי וליה הם זוג שחיים יחד בדירה קטנה בעיר גדולה. איתי, שעובד בעבודה תובענית, כתב אימייל חשוב הקשור לעבודה אך שכח לשלוח אותו. לאחר שגילה את הטעות, הוא פונה לליה בטענה שהיא הייתה צריכה להזכיר לו לשלוח את האימייל.

הדיאלוג

איתי: ליה, איך שכחת להזכיר לי לשלוח את המייל? את יודעת כמה הוא היה חשוב.
ליה: סליחה, לא התכוונתי, אבל זאת הייתה אחריותך לזכור, לא?
איתי: אני לא יכול לצפות שתהיי שם כדי לגבות אותי? זה בסך הכל מה שזוגות עושים, לא? ציפיתי שתדעי כמה זה חשוב לי.
ליה: מצטערת, מבטיחה לזכור בפעם הבאה.
איתי: זה בסדר, פשוט לפעמים זה נראה כאילו את לא באמת קשובה לי. אני זקוק למישהי שאני יכול לסמוך עליה. אם את היית אומרת לי שאת צריכה עזרה, הייתי שם בשבילך. את יודעת את זה, נכון?
ליה: ברור, אני יודעת… אבל אני שם בשבילך ברוב המקרים.
איתי: אולי, אבל לפעמים זה מרגיש לי שזה לא מספיק. את זוכרת בשבוע שעבר כששכחת לקנות לי את הסכיני גילוח? אני מרגיש שאני צריך לבקש את אותם דברים שוב ושוב. אולי אני מגזים, לא יודע. זו פשוט התחושה שלי.
ליה: אני זוכרת, אבל תדע שלא הכנסת את הסכיני גילוח לרשימת קניות, אז זאת לא באמת הייתה אשמתי.
איתי: למה את תמיד מחפשת תירוצים? אני מרגיש שכל דבר אצלך הופך למלחמה. אולי אם היית קצת יותר מרוכזת בדברים שאת עושה, לא היית שוכחת כל פעם.


ניתוח טכניקות הגזלייטינג

1. שימוש באשמה (שורות 1–2):
“איך שכחת להזכיר לי לשלוח את המייל? את יודעת כמה הוא היה חשוב.”
איתי מטיל את האחריות על ליה, למרות שזו משימה שלו. הוא יוצר תחושת אשמה בכך שמציג את הסיטואציה ככישלון שלה.
2. היפוך אשמה (שורות 3–4):
“אני לא יכול לצפות שתהיי שם כדי לגבות אותי? זה בסך הכל מה שזוגות עושים, לא?”
איתי הופך את האחריות שלה לאשמה שלה בכך שהוא מציג את זה כציפייה בסיסית בזוגיות.
3. איומי נטישה סמויים והתקרבנות (שורות 5–6):
“אני זקוק למישהי שאני יכול לסמוך עליה. אם את היית אומרת לי שאת צריכה עזרה, הייתי שם בשבילך. את יודעת את זה, נכון?”
כאן איתי מטיל ספק במידת המחויבות של ליה ומרמז שאולי היא לא עומדת בציפיות. הוא משתמש בתקרבנות כדי להצדיק את רגשותיו.
4. תיוג שלילי ומשיכת אירועים מהעבר (שורות 7–8):
“את זוכרת בשבוע שעבר כששכחת לקנות לי את הסכיני גילוח? אני מרגיש שאני צריך לבקש את אותם דברים שוב ושוב.”
איתי מזכיר אירוע מהעבר כדי לחזק את הטענה שליה אינה מספיק אחראית ומפחית את ערכה.
5. ביקורת ותיוג שלילי (שורות 9–10):
“למה את תמיד מחפשת תירוצים? אני מרגיש שכל דבר אצלך הופך למלחמה. אולי אם היית קצת יותר מרוכזת בדברים שאת עושה, לא היית שוכחת כל פעם.”
הביקורת והתיוג השלילי (“תמיד מחפשת תירוצים,” “כל דבר הופך למלחמה”) משמשים לערעור הביטחון העצמי של ליה

הגזלייטר נוצר על ידי טל אנגרט, מטפל וממקימי מכון המחקר והפיתוח “השלישי המלאכותי”, פותח טכנולוגית על ידי מיקרוסופט ישראל, אורי פן – מנהל מוצר, אסף דגני – מהנדס תוכנה, איתי סלע – מהנדס תוכנה ונעמה שפירא – פסיכולוגית חוקרת חווית משתמש. הפיתוח המקצועי נעשה בליווי אפרת הראל היימן – פסיכולוגית קלינית ומייסדת מכון מרווה ונעם דקל – עו”ס מנהלת פיתוח מקצועי בעמותת לא. לאלימות נגד נשים.

אם בחרת לעצור!

The Butterfly Button

בחרת לעצור את השיחה, אנחנו מעריכות מאד את ההקשבה לגבולות שלך, זה לא מובן מאליו ומראה על המון כוחות. 

באם את חווה הצפה רגשית או שאת חוששת שאת נמצאת במערכת יחסים בעלת מאפיינים אלימים אנחנו מזמינות אותך לפנות כעת או בעתיד לקו החירום שלנו 24/7 במספר 6724* או באמצעות צ’אט בכפתור הפרפר המופיע בעמוד זה. 

באם את נמצאת בסכנה מידית פני אלינו או למשטרה.

מידע נוסף אודות אפשרויות הסיוע נמצא ברחבי האתר שלנו. 
חשוב לזכור, בגזלייטינג ניתן לטפל באם שני בני הזוג מעוניינים בכך.

דילוג לתוכן