תסמונת גואל רצון

כתות שונות ומוזרות קיימות בחברה  האנושית.  אחדות, כמו הפכו לדת מוכרת, כמו הדת המורמונית שביוטה בארה"ב אשר בזרמים הפונדמנטליסטים הקיצונים שלה,עדיין מקיימים משפחות פוליגמיות מרובות נשים בניגוד לחוק בארה"ב האוסר על פוליגמיה.

בארצות ברית היו  מספר כתות מחרידות.  לא אמנה שבשמותיהן, אבל האחת רצחה אנשים, השניה גרמה למאות בני הכת להתאבד בדרך קולקטיבית והשלישית  נלחמה בשוטרים שבאו לשחרר את חברי הכת, בבנין פרצה שריפה ורבים מחברי הכת ניספו.

בישראל קיימות כתות שונות ואחת התמוהות ביותר הייתה הכת של גואל רצון, שהשליט את רצונו וביצע את תאוותיו שלא ידעו שובע, בנשים רבות.  עשרות מהן נשארו עמו וילדו לו ילדים רבים.  הוא הילך כמו קיסר תורכי במאה ה-19 לבוש במחלצות וטורבאנים משונים  כיד הדמיון הטובה עליו  המוכנים בידי נשותיו מבדים ססגוניים.  זאת,   כשהוא מוקף בנשותיו המרובות המרעיפות עליו גינוני אהבה וחיבה מרובה..

על המלך שלמה נאמר שהיו לו אלף נשים.  מתי הצליח לקיים עמן יחסי אישות?  עד שנסעתי לבייז'ין שבסין ובקרתי בארמון הקיסר הסיני, לא יכולתי להבין את התופעה. אך באותו ארמון הסביר לנו המלווה הסיני כי לקיסר הייתה אישה ראשית, הקיסרית, שהייתה אם בנו שיירש אותו.  היו הרבה  נשים מדרגה יותר נחותה ופילגשים רבות.  אולם מאות צעירות יפות מכל רחבי ממלכת סין הענקית, הובאו לארמון וחיו בביתנים נפרדים מתוך תקווה שהקיסר יטה להן את חסדיו ויזמין אותן לארמונו ולחדר השינה שלו .  הנשים לא עשו מאומה, התרחצו, התמרקו, ישבו בבריכה ובגן מוצל.  את ארוחותיהן הכינו טבחיות וסריסים רבים היו לשומריהן. לא קראו לזה כת, אבל זה היה מעין מיסדר זכויות הגבר, הקיסר.  הדבר עזר לי להבין את סיפור המלך שלמה.  הצעירות היפות נשלחו אל הקיסר בתקווה שיחשוק במי מהן, ויעניק לאביה או לאפוטרופסה זכויות יתר או משרה נחשקת.

בחזרה לפרשת האדם היושב כיום בבית הסוהר על מעלליו, התנהגותו הבלתי נתפשת, הניצול המיני, הכלכלי, גילוי העריות שהנהיג כלפי בנותיו, ההחלטה שכל בני ביתו, כל ילדיו, יהיו בעלי קעקועים בזרועותיהם.  עוד נזדקק לפסיכולוגים וקרימינולוגים רבים להבנת התופעה.  אולי מישהו יצליח לפענח את הדחף הבלתי נשלט להשיג עוד ועוד נשים וילדות ולשעבדן לצרכיו ולהפכו למעין מלך.

בנוסף, הוא ידע כי יום אחד ההצגה תסתיים, והוא יובל לתא מעצר ולבית הכלא.  אולם הוא הצליח לשכנע את נשותיו כי בבוא אותו היום, כולן תתאבדנה ותיקחנה את ילדיהן עמן. בלעדיו הן לא תוכלנה לחיות.

בימים אלה הוקרן סרט דוקומנטרי שבו רואיינה משפחה של אם ושלושת בנותיה שהקריבה לפניו.  אותה אם אמרה שהוא הכריח אותן לשבור מד-חומים, לקחת את הכספית לבתי חולים ולהרעיל אתהחולים.  גברת זו לא ציינה האם מילאה אחר הצו המזויע והאם גם נשים נוספות נדרשו לנהוג כך.

צפיתי בסרט וזיהיתי את אחת מהבנות ששהתה במקלט לנשים.  משרד הרווחה פיזר את נשותיו וילדיהן במקומות שונים ברחבי הארץ.  צוות המקלט היה מנוע מטיפול ותמיכה בהן.  רשויות הרווחה במישרין עבדו עמן.  המקלט שימש להן מעין הוסטל ולא גוף המעניק תמיכה ועזרה לנשים וילדיהן.  זו הייתה תקופה קשה לאישה זו וילדיה שנותקו מאותו הרמון של נשים בשכונת התקווה.  אבל פה ושם שמעתי סיפורים על העבודות הרבות שחברות ההרמון נצטוו לעבוד, במשק בית.  אולם כל הכסף הרב שהשתכרו הלך לאדון ולא נותר בידיהן.

מחזה הילדים והאם בעלת  הקעקועים על זרועותיהם, השמות הביזארים שבהם נקראו הילדים, השאירו בי חותם עמוק.  הילדים האחרים במקום הסתכלו עליהם בהשתאות ובפליאה.  הנשים לא יכלו ליצור קשר עם אותה אישה, שהתגעגעה לחברותיה, לאימה ולאחיותיה.  בחודשים הראשונים היא חשבה רק על האדון.

באחד הימים הגיעה האם לדיון אצלנו עם אחת מעובדות הרווחה שטיפלו בבתה.  היא הייתה מלאה בדרישות כלפינו, כלפי המימסד, ולא הייתי מסוגלת להבין אותה כלל.  איך האם הקריבה את בנותיה למולך הגואל. ועוד ועוד בנות הכניסה להרמון ועודדה אותן להמשיך באורח החיים החריג כל כך.

לא הבנתי מדוע לא  הועמדה למשפט כסרסורית לדבר עבירה.  ועתה לפתע בתכנית דוקומנטרית מציגה עצמה כקרבן.  סיפור המשפחה רדף אותי שנים.  לפתע לראות זאת בסרט המציג את המשפחה, כולל אבי הילדים הרבים, אומר לשוטרים בהתרסה מוחלטת, כאילו אמר:  בואו תראו אותי.  גבר שבגברים.  כבשתי, שיעבדתי נשים רבות, הולדתי ילדים כה רבים שאינני זוכר את שמות כולם…הן בודאי תתאבדנה אם אשב בכלא.

משהו כל כך הזוי בדרך בה הצליח לצוד עוד ועוד צעירות לתוך הרשת אינו נותן לי מנוח. איזה כוחות יש לאותם יצורי אנוש המסוגלים להתנהג בדרך זו?  האם חשב אי פעם על גורל הילדים שיגדלו בחיים שכאלה?  היכן היו כל הגורמים האמורים למנוע הפקרות מעין זו ופגיעה נוראה בילדים?  המורים בבתי הספר לא נדהמו למשמע השמות שנקראו הילדים?  לא ראו את הקעקועים?  אחיות טיפת חלב ובתי חולים ליולדות לא תמהו לגלות בנות משפחה אלו?  רשויות הרווחה והחוק?  השכנים, האם לא חרדו לגורל בנותיהם?  מה מנע את כניסת המשטרה ושרותי הרווחה לפעולה שנים רבות לפני כן, כאשר הסיפור רק החל להתגלות?  כאשר הוריהן של הנשים החלו לחפשן ולדרוש שתחזורנה לביתן?

והנשים עצמן:  מה הקסם המסתורי שהילך עליהן?

ואיזה בלמים יש לחברתנו למנוע מצבים כאלה בעתיד?

או אולי בהתנהגותו הוא הפך לגיבור על, מאין סופרמן זכרי, שחלק מהגברים רואים בו מושא לחלומותיהם ותקוותיהם?

מה למדנו מהמקרה הבלתי יאומן ואיך נלמד כיצד להיערך למקרים דומים כמו אותה כת חרדית תמוהה שברחה לקנדה ולאחר שחיפשו אותם שם ברחו למעמקי ברזיל ונוהגים בדרך דומה בילדות רכות ובבריונות כלפי כל מי שמגיע לראיין אותם?

נרמז  לנו כי יש בארץ כתות רבות.  קשה לפעול נגד כת של אנשים בוגרים אולם חובתנו היא למנוע מאנשים מסוכנים אלה לפגוע או ליצור מקום שבו ילדים חיים בסיכון גדול.