ברצוני להבהיר לכל המדינה, אני חולה על כלבים.
בילדותי היה לאחי ולי כלב שקבלנו במתנה כגור מהמשורר שאול טשרניחובסקי. כלב מזן מלטיז -טרייר, אותו אהבתי אהבה רבה. וכאשר כעסתי או כאב לי משהו, הייתי מחבקת את הכלב היפה ובוכה לתוך פרוותו הלבנה בעלת הכתמים השחורים. הקדשתי לכלב זה פרק שלם בספרי "רחוב ללא שם, בית ללא מספר" על ילדותי בירושלים. כאשר נולדו לי ילדים, הם גדלו עם כלבים. כאשר עברנו להרצליה הייתה לנו כלבת פודל שחורה ומהממת למעלה מעשר שנים. אני מסוגלת לדבר שעות ארוכות על הכלבים שהיו לי וכאשר ילדי הבוגרים החלו לגדל כלבים, פיציתי עצמי באהבה רבה לכלביהם.
כאשר קראתי ושמעתי על ההתעללות בכלב בבת-ים, נחרדתי. שמחתי לגלות מעורבות של עשרות שכנים שנזעקו להציל את הכלב מידי אותו איש שהתעלל בו. אזרחות למופת, אכפתיות וצער בעלי חיים ראוי לציון והערכה.
לי היה ברור מהרגע שהמקרה התברר כי זהו גבר אלים, שאולי התעלל בבת זוגו. כיום ידוע שהתעלל בכלב, צילם התעללות זו ושלח לבת הזוג שעזבה אותו. יש מאמרים ואפילו ספרים שנכתבו על גברים המתעללים בבעלי חיים ובהמשך או באותה עת מתעללים בנשותיהם ובילדיהם.
בספר "מיטה בלהבות" מאת פיית מק-נלטי שהוא סיפורה האמתי של אישה מוכה בארה"ב שלבסוף שרפה את בעלה לאחר שהתעלל בה פעם נוספת ואנס אותה לאחר ששרף את ספרי הלימוד שלה. זו הייתה הפעם הראשונה שאישה שרצחה את בעלה המתעלל בארה"ב וזוכתה בבית משפט מחמת "אי שפיות זמנית". בספר זה יש פרק המספר כיצד הבעל התעלל בכלבתם של הזוג ופגע בגוריה. ספר זה הפך לסרט מאוד ידוע בשם The Burning Bed, עם השחקנית פארה פוסט.
לימים השתתפתי ביום עיון שעסק בקשר בין אלימות כלפי נשים וגברים המתעללים בבעלי חיים. בעיקר בכלבים. סיפרתי על נשים במקלטים שסיפרו לי על התעללות בני הזוג בכלבם האהוב. אולם דבר אחד לא מפסיק להטריד את מנוחתי.
במדינת ישראל יש למעלה מ-600,000 נשים החיות במסגרות אלימות. כמעט לכולן יש ילדים החשופים למראות הזוועה בבית ולעתים גם קרבנות אלימות. אילו כל השכנים של אותן הנשים היו נזעקים ופורצים לדירות הזוגות שבהן צעקות אימה נשמעות לעיתים מזומנות, היו מקרי האלימות בישראל פוחתים באחוזים ניכרים. הרי האישה מנסה להזעיק עזרה והשכנים טוענים: "לא רוצים להתערב בסכסוך משפחתי"… אבל כאשר קורה מקרה כה מחריד כמו האירוע של שירה במצפה רמון – כל המדינה נרעשת. ובצדק רב.
הסכנה האורבת לאישה החיה עם גבר אלים היא רבה ביותר. נראה את הסולידריות לכלבו האומלל של האלים מבת ים לכל אישה זועקת, לכל ילד פגוע, לכל קשיש הנפגע בכביש או בביתו.
תהא החמלה לסבל האנושי הצו של שנה קשה זו שבה תושבי אשקלון חמלו כל כך על כלב אחד בעירם.
פורסם ב 12.10.20