פרק מרגש לרגל ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
במהלך ההיסטוריה האנושית, ישנם רגעים שבהם כוחו של אדם אחד לשמר תקווה מצליח לגעת בלבבות דורות שלמים.
חנה גפרית, ניצולת שואה שהפכה למספרת סיפורים ולסמל של עוצמה נפשית, מביאה את קולה האישי והעדין מתוך תהומות הזוועה של השואה, אל עולמם של ילדים ונערים בני זמננו.
בספרה "רציתי לעוף כמו פרפר", חנה משתפת את סיפור הילדות שלה – ילדה קטנה שהתחבאה בבור אפל, נרדפת, מנותקת ממשפחתה – אך בליבה שמרה על חלום להיות פרפר חופשי. המסר שהיא מעבירה כיום מהדהד לא רק כעדות היסטורית, אלא כקריאה עמוקה לריפוי, העצמה ובניית חיים חדשים.
בראיון זה, חנה משתפת אותנו בזיכרונותיה, בתקוותיה ובכוחה. דבריה רלוונטיים במיוחד גם לנשים אשר שוהות היום במקלטים לאחר שחוו אלימות ופחד – נשים שמבקשות, כמו חנה, לעוף מתוך החשכה אל עבר חיים של חופש, ביטחון ומשמעות.
זהו ראיון שנועד להאיר את דרכה, להשמיע את קולה, ולחבר בין עבר כואב לעתיד של תקווה. כי גם מתוך המקומות הקשים ביותר, אפשר לצמוח.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, חנה מגיעה אלינו למקלטים לנשים נפגעות אלימות, ומביאה איתה לא רק עדות היסטורית – אלא אור, תקווה ויכולת לראות איך אפשר לצמוח גם מתוך החושך הגדול ביותר.
האזינו לשיחה המרגשת בין ורדית דנציגר, מנכ״לית העמותה לחנה גפרית היקרה