שיחה מרתקת עם שרון גוברג, מטפלת באמנות באחד ממקלטי העמותה, על האמנות כתרפיה, כמחברת לכוחות וחיבור לחוויה באמצעות התבוננות והיצירה האקטיבית, ועל העבודה שנעשית עם ילדים ועם נשים נפגעות אלימות.
במקלט מתקיים מרחב של סטודיו פתוח, בו הילדים והנשים באים במגע עם חומרים שונים, הן נפשיים והן אמנותיים.
טיפול באמנות הוא מקצוע בריאות הנפש המכיל בתוכו גישות שונות, אחת מהן היא הסטודיו הפתוח. בסטודיו אין צורך בהרבה מילים, ניתן לגעת בו באופן עקיף בטראומות. האמנות והחומרים השונים מאפשרים לחוויות לא מילוליות לבוא לידי ביטוי, חוויות גופניות מושתקות, טראומות הזכורות בגוף וגם חוויות טובות ומעצימות. החומרים מאפשרים מרחב בטוח ולא מאיים וניתן לראות כיצד בעזרתם משמעויות מתגבשות וסיפור שלם מתחיל להירקם. בסטודיו ניתן לגעת בפחדים ובהצפה, ניתן לבחון את התוקפנות והקורבנות מאחר והחומרים מוכנים לשאת הכול.
שרון גוברג – מטפלת באמנות MA, מטפלת באמנות בעמותת לא. לאלימות נגד נשים, מרצה בביה״ס לחברה ואמנויות בקריה האקדמית אונו, ודוקטורנטית במסלול לפרשנות ותרבות בבר אילן.