שאלות שנשים שואלות אותנו


מידע כללי


אלימות היא כל התנהגות מכוונת, גלויה או סמויה, אשר מטרתה לפגוע, לשלוט או לשלול  זכויותיה או כוחה של בת הזוג. האלימות מופיעה באופנים רבים, בזמנים שונים וברמות שונות של עוצמה. היא קיימת בכל רבדי החברה ובכל המגזרים. השכלה, מעמד חברתית-כלכלי או השתייכות דתית לא מהווים הגנה מפניה.

סוגי אלימות בזוגיות

אלימות בזוגיות אינה תמיד נראית לעין. היא מתפתחת בהדרגה ולעיתים מופיעה בכמה צורות במקביל. בכל סוגי האלימות, המאפיין המרכזי הוא שליטה וכוח – שימוש באמצעים שונים כדי לייצר פחד, תלות וחוסר אונים.הכרת הסימנים היא צעד ראשון להגנה ולשינוי.

אלימות פיזית

פגיעה ישירה בגוף: מכות, דחיפות, חניקה, שימוש בחפצים או שבירת רכוש.

איומים

מהתבטאויות מרומזות ועד איום ברצח. גם איום שלא מומש – הוא כלי שליטה שמייצר פחד מתמשך.

אלימות מילולית

קללות, צעקות, כינויי גנאי והשפלות חוזרות – שמערערות ביטחון עצמי ויוצרות פחד.

אלימות רגשית

כל ניסיון לערער את המצב הרגשי ולפגוע בתחושת הערך העצמי: עלבונות, השפלות, שימוש בהפחדה או באיומים, מניפולציות, משחקי כוח ושליטה, שתיקות עונשין וביטול רגשות.

אלימות פסיכולוגית (“גזלייטינג”)

ניסיון לערער את תפיסת המציאות והאמון העצמי של האישה באמצעות הפחדה, איומים סמויים, שקרים, הכחשות ומניפולציות – עד שהיא מפקפקת בעצמה ובזיכרון שלה.

אלימות מינית

לא מדובר רק באונס או כפייה ליחסי מין, אלא בכל התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני ממקום של ניצול, השפלה, פחד או חוסר כבוד לגבולות שלה: מניפולציה לקיום יחסים, דרישה להתנהגויות מיניות בניגוד לרצונה, תקיפה מינית או אונס.

אלימות כלכלית

שליטה במשאבים או ניצולם: מניעת יציאה לעבודה, שליחתה לעבוד ולקיחת שכרה, חסימת גישה לכסף, ענישה כלכלית או יצירת תלות מוחלטת.

מעקב (Stalking)

מעקב גלוי או סמוי:

  • פיזי – הופעה חוזרת ליד הבית, העבודה או מוסדות.
  • טכנולוגי – ניטור טלפון, אפליקציות מעקב, דרישת הוכחות מיקום.


הטרדה

נוכחות חודרנית ומתמשכת שפוגעת בשגרת החיים התקינה:

  • פיזית – הופעה לא רצויה חוזרת במרחב של האישה.
  • טכנולוגית – הצפה בהודעות ושיחות, דרישות לשליחת מיקום או תמונות.

 

בידוד חברתי

ניתוק הדרגתי ממשפחה, חברים ותעסוקה – כדי להגביר תלות ולמנוע אפשרות לעזוב.

שימוש בילדים

פגיעה או סחיטה רגשית דרך הילדים: הסתה, שימוש בהם כשליחים, מניעת צרכים חיוניים או איום בהפרדה.

אלימות רוחנית

כפייה או מניעה של אמונות ופרקטיקות דתיות, שימוש באמונה כאיום או כאמצעי שליטה.

אלימות משפטית

ניצול מערכות החוק כדי להמשיך את הפגיעה: תביעות חוזרות, תלונות שווא, הארכת הליכים.

אלימות הגירתית

ייחודית לנשים מהגרות: איום בגירוש, שלילת מעמד חוקי או שימוש במעמד כדי למנוע גישה לילדים ולהגביר תלות.

בעברית גזלות דעת, מערך של מניפולציות לשליטה בתודעה שמטרתה לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן בעצמו, במחשבותיו וביכולותו להבדיל בין אמת לשקר, בין מציאות לאשליה ובכך להגביר את תלותו של הקורבן במתעלל. זהו מערך שלם של התעללות ולא אירוע יחיד מה שיכול להביא את הקורבן לגזלייטינג עצמי.

אלימות בזוגיות היא תופעה נפוצה במערכת יחסים קיימת, במהלך פרידה ו/או אחריה, בכל חלקי החברה. המכנה המשותף לסוגים הרבים של אלימות בזוגיות הוא התנהגויות שתלטניות, מפחידות ומשפילות, שמצמצמות את חופש הפעולה וההחלטה של אחד מבני הזוג, לרוב האישה. מצורף שאלון לזיהוי מצבי סיכון אלימות במשפחה של משרד הרווחה. השאלון ייסע לך לבחון באופן עצמאי את מצב הסיכון במערכת היחסים הזוגית. https://i-risk.co.il/

אחד הגורמים לכך שנשים רבות אינן מזהות את סימני האזהרה הוא האופן ההדרגתי והמתון יחסית בו מתפתחת האלימות. לכן, חשוב שתכירי את סימני הזיהוי למערכת יחסים אלימה:

  1. שליטה ופחד– את חיה תחת שליטה מלאה שלו, חווה פחד והליכה על ביצים בזוגיות שלך .
  2. בושה– את מתביישת לספר לאחרים על ההתנהגות שלו.
  3. בידוד חברתי– את מתרחקת ממשפחה, חברים, קולגות.  
  4. את תחת מעקב והטרדה באופן אובססיבי וסופגת קנאה קיצונית.
  5. איומים– את סופגת איומים לפגיעה בך, באחרים, בעצמו,בחפצים.
  6. את לא מחליטה על הכסף שלכם – משכנע אותך שלא תוכלי לשרוד כלכלית בלעדיו.
  7. אשמה וספק עצמי– את תמיד אשמה בהכול, סופגת השפלות והקטנות, את חדורת ספק עצמי ומערערת על תפיסת המציאות שלך.
  8. נסיך-מפלצת– אישיות שונה בתחילת הקשר והמשכו, אישיות שונה בבית ובחוץ.

     

זיהית סימן לאלימות אחד או יותר יש למי לפנות!!  קו הסיוע 6724* ליעוץ, הכוונה ותמיכה 24/7 או מוקד משרד הרווחה 118. 

  • היא לא נראית כעצמה, עייפה חרדה ודרוכה
  • היא מתקדמת באופן מהיר מאד בקשר.
  • היא זהירה לידו ו”הולכת על ביצים”
  • היא מציגה אותו כמושלם ומתארת רק חלקים חיוביים בקשר.
  • היא מגנה עליו ומצדיקה כל מעשה שלו.
  • היא נמנעת או מקצרת מפגשים חברתיים או שיחות.

אם את מזהה סימן אחד או יותר, מזמינות אותך לפנות לקו הסיוע 6724* או מוקד משרד הרווחה 118.

החלטה לעזוב מערכת יחסים אלימה עלולה במקרים רבים להגביר את רמת הסיכון שלך ושל ילדייך. באם בן הזוג ירגיש כי הקשר מאויים הוא עלול לפנות לאמצעים קיצוניים. על כן, לא נפרדים לבד!!! ללא ליווי מקצועי!!! לפני שאת מראה סימנים או מדברת על פרידה או עזיבה חשוב  לשתף  ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מומחים בתחום ולפעול באופן שישמור על בטחונך ובטחון ילדייך.

ניתן לפנות לייעוץ אל קו החירום שלנו 6724* זמין 24/7 או למוקד 118 של משרד הרווחה או אל אחד מהמרכזים למניעת אלימות במשפחה הפרוסים ברחבי הארץ שם יוכלו להעריך את רמת הסיכון ולסייע לבנות תכנית מתאימה לעזיבה. לינק לרשימת מחלקות אלמ”ב

כמו כן ניתן ללחוץ ישירות גם באתר זה על כפתור הפרפר, כלי טכנולוגי שנועד לסייע לנשים באופן מידי ע”י יצירת קשר מהיר ודיסקרטי עם קווי החירום. 

באתר תוכלי למצוא מידע נוסף אודות זכויותיך ומקורות סיוע.

לעומדים מהצד תפקיד משמעותי ביכולתם להתערב בצורה בטוחה ולהציע סיוע ותמיכה גם אם אינם אנשי מקצוע.השיח הפשוט לכאורה עם האישה, ששואל איך היא מרגישה ולעיתים מציין בפניה את השינויים שחלו בה, יכול לחולל שינוי משמעותי ולהניע אותה לפעולה – זה שיח מתמשך שאומר שאנחנו פה, עכשיו ולכל אורך הדרך עד שתהיה מוכנה. 

גם כעומדים מהצד ניתן להתייעץ ולקבל הכוונה בקווי החירום – קו החירום שלנו 6724* או למוקד 118 של משרד הרווחה פועלים 24/7. ניתן פנות גם אל עו”ס כוננית ברווחה דרך 106. 

לציין כי כל גורם רשאי לדווח למשטרה על אלימות בין בני זוג. כמובן במקרה חירום יש להתקשר מיידית למשטרה. במידה וקיים חשד גם לפגיעה בקטנים יש לפנות למחלקות לשירותים חברתיים או למשטרה לפי חובת דיווח (חוק העונשין).


מענים בקהילה


  1. מרכז למניעת אלימות במשפחה: מרכזים למניעת אלימות במשפחה פועלים בקהילה על ידי מומחים בתחום אלמ”ב, הפועלים החל מסיוע בשעת חירום ועד לליווי המשפחה במטרה לעצור את ההתנהלות האלימה במשפחה.  המרכז מעניק לנפגעות ולנפגעים טיפול פרטני, טיפול זוגי/ משפחתי וטיפול קבוצתי. ההפנייה למרכז למניעת אלימות במשפחה יכולה להיעשות באופן עצמאי, באמצעות מחלקות הרווחה וגורמי טיפול נוספים. למידע נוסף לחצי כאן!

  2. מרכזי חירום אלומה:  מרכזי סיוע ויעוץ למניעה וטיפול באלימות במשפחה, פתוחים 24/7. במרכזים ניתנים שירותים ומענים ראשוניים, החל ממידע נגיש, ייעוץ והכוונה, עזרה רפואית וליווי רגשי, סיוע משפטי, מיצוי זכויות, הגשת תלונה במשטרה במקום מבלי להגיע לתחנת משטרה, מתן הגנה רגשית ופיסית, כולל לינת חירום במידת הצורך ללא פתיחת תיק בשירותי הרווחה ו/או במשטרה. למרכזי חירום אלומה לחצי כאן!

  3. מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן: המקלטים מעניקים הגנה וטיפול לנשים שאינן יכולות להישאר בביתן בשל סכנה פיזית או נפשית מבן זוגן או בן משפחה. המקלט משמש כמענה חירומי וחסוי המספק ביטחון והגנה פיזיים ונפשיים לאישה נפגעת אלימות ולילדיה באמצעות ליווי, תמיכה, טיפול סוציאלי, ייעוץ וייצוג משפטי. זכויות נשים במהלך תקופת שהותן במקלט.

  4. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: מתן מענה ראשוני דרך קווי הסיוע, פגישות סיוע וליווי משפטי. לאיגוד מרכזי הסיוע לחצי כאן!


    * לקבלת מידע נוסף ניתן להכנס
    לאתר משרד הרווחה והביטחון החברתי

 

קו החירום של העמותה 6724* הפועל 24/7 ונותן מענה אנונימי בכל השפות גם באמצעות כפתור הפרפר.  קו החירום מעניק הכוונה וייעוץ ראשוני. הפנייה לקו החירום אנונימית וחסויה. 

מוקד טלפוני של משרד הרווחה 118 – פועל 24 שעות ביממה ונותן מענה בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.

כלי טכנולוגי שמאפשר בלחיצת כפתור ייעוץ ותמיכה בצורה דיסקרטית ואנונימית ללא השארת שום עקבות במכשיר של הפונה. מותקן באתרי אינטרנט רבים, ניתן ללחוץ ישירות גם באתר זה על כפתור הפרפר


מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן


מקלט הוא בית שבמסגרתו ניתנים הגנה וטיפול לנשים שאינן יכולות להישאר בביתן בשל סכנה פיזית או נפשית מבן זוגן או בן משפחה.המקלט משמש כמענה חירומי וחסוי המספק ביטחון והגנה פיזיים ונפשיים לאישה נפגעת אלימות ולילדיה באמצעות ליווי, תמיכה, טיפול סוציאלי, ייעוץ וייצוג משפטי.

זכויות נשים במהלך תקופת שהותן במקלט

ההפניה למקלטים נעשית על ידי העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. ובאמצעות פנייה לכל אחד מהגופים הבאים: משטרת ישראל- מוקד 100, קו חירום ארצי של משרד הרווחה 118,  פועל 24/7 ונותן מענה בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית., מוקד 106 של הרשות המקומית, מרכזי אלמ”ב, בתי חולים ומרפאות קופות החולים.

מקלטים לנשים וילדיהן סובלים פעמים רבות מסטיגמה של מקומות חשוכים, תת קרקעיים וכדומה. בפועל, המקלטים מתקיימים כחלק מהקהילה בה נטמעים וזו חלק מהאסטרטגיה לשמירה על חיסיון המבנים. מדובר במבנים ביתיים ונעימים אשר נותנים מענה ל-12 משפחות של אימהות וילדים. המקלט מספק סביבה בטוחה ונעימה עם חדר שינה פרטי לכל משפחה, חדרי שירותים ורחצה. המרחב המשותף כולל מטבח, חדר אוכל, חדר כביסה, חדרי טיפול, סלון, אזור פעילות קבוצתי, מרחבים נפרדים לילדים הכוללים גן, מועדונית וחצר עם מתקני משחקים.

משך השהות של משפחה במקלט לרוב עומד על מס’ חודשים, תלוי בתכנית הטיפול אשר תבנה בהתאם לצרכים שלך. שהייה במקלט היא על פי בחירתך האישית ויש לך את הזכות לבחור לעזוב את המקלט בכל שלב.

  1. מענה הגנתי – מקום חסוי ומוגן.
  2. ייעוץ משפטי בתהליכי הפרידה. 
  3. מענה טיפולי – טיפול פרטני עם עו”ס נשים, קבוצות טיפוליות, הדרכה הורית.
  4. ליווי ותיווך במיצוי זכויות – מול הרשויות השונות כמו הביטוח הלאומי, משרדי הממשלה השונים, בנקים וכדומה.
  5. ליווי תעסוקתי- בתקופת הכנה ליציאה מהמקלט נבנית תוכנית של סיוע בהשתלבות בעולם התעסוקה הכוללת ליווי אישי, הכשרה, השמה ומנטורינג תעסוקתי.
  6. העשרה ופנאי – פעילויות כגון חוגים, סדנאות וכדומה.

בהחלט!! המקלט מיועד ומותאם לנשים וילדיהן. במסגרת המקלט הילדים מקבלים מענה טיפולי, רגשי, לימודי וחברתי מותאם לפי צרכיהם.

  1. ליווי של עו”ס מומחית בתחום הילדים אשר מטפלת בכל נושא מיצוי הזכויות, רווחה אישית, קשר עם אביהם, הדרכה לאימהות וכדומה.
  2. מסגרות חינוכיות- לילדים עד גיל 3 קיים מעון בתוך המקלט, שאר הילדים מתחנכים במסגרת הקהילה ולאחר הלימודים משתתפים בפעילויות במועדונית שבמקלט.
  3. עזרה לימודית- רכזת לימודים או מורה אשר מסייעת בשיעורים פרטיים והתנהלות מול מסגרות החינוך לפי צורך.
  4. הילדים מקבלים את כל הציוד, משחקים, ביגוד ככל שנדרש

הקשר בין הילדים והאב יתקיים על פי החלטת ביהמ”ש ויתקיים לרוב תחת ליווי ופיקוח.

כן, בארץ קיימים מקלטים המספקים מענה לנשים וילדיהן מהמגזר החרדי, מהחברה הערבית גם מקלטים המיועדים לשהות של האם וילדיה המתבגרים.

ישנם מס’ תוכניות בקהילה, מענקים והטבות שונות לנשים יוצאות מקלט, כגון דירות מעבר, ליווי וסיוע של תכנית “דף חדש”, סיוע בשכר דירה, מענק הסתגלות חד פעמי והכל בכפוף לעמידה בתנאי זכאות.


זכויות נשים נפגעות אלימות


קישורים לאתרים חיצוניים שכדאי להכיר

דילוג לתוכן